עמוד הבית אודות שירים הצטלבוית וידאו חדשות הופעות סדנאות וכיתות אמן ספר מבקרים יצירת קשר
אודות שמרית אור

שמרית אור נולדה בירושלים ב-1945, גדלה ביפו ובחיפה. בתו של המשורר יעקב אורלנד. שמרית אור חיה ויצרה רוב שנותיה בתל אביב. לשמרית אח בשם רעואל (רולי), היא בת זוגו של השחקן יוסי ורז'נסקי (מאז 1974) ואמא ליערית בן יעקב-טאובר וליותם ורז'נסקי, סבתא של כרמל ורם.

שירה המולחן הראשון של שמרית אור היה "סתיו" שביצעו הצמד חדווה ודוד ללחן של שלום חנוך. שמרית הכירה אותו בתקופה בה למדו שניהם בבית הספר למשחק בית צבי. עם סיום לימודיה שיחקה שמרית אור שנה אחת בתיאטרון הקאמרי והשתתפה בגרסאות המקוריות של מחזות הזמר "עוץ לי גוץ לי" ו"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", לאחר מכן פרשה שמרית אור מעולם המשחק והתמקדה בכתיבה.

בין פזמוניה הידועים של שמרית אור: "שיר היונה" (נתנאלה), "אולי עוד קיץ", "יחד" (חלב ודבש), "צרות טובות" (השלושרים), "אצלי הכול בסדר", "תני לי יד" (בועז שרעבי), "אל הדרך" (אילנית), "עוד תראי את הדרך" (מתי כספי), "נסיך החלומות" (ולנטינו) ו"יש לך שמש" (גלי עטרי)  ועוד. שיריה "כל חיי" בביצוע אבי טולדנו ו"גלגל ענק" בביצוע "חלב ודבש" נבחרו כשירי השנה במצעדים השנתיים ברדיו.

שירי הילדים אותם כתבה שמרית אור ליוו דורות של ילדים והורים, בינהם "אמת או חובה" (ריקי גל), "שכחת לכבות את האור, יערית" (רוחמה רז), "מילה קטנה" (ירדנה ארזי), "בוא אל החגיגה" (אילנה אביטל),  "בא אלי מלאך" (דפנה דקל) ועוד...

שירה הידוע ביותר  של שמרית אור, "הללויה",  זכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון בשנת 1979 בביצוע גלי עטרי ולהקת חלב ודבש. השיר תורגם לעשרות שפות ובוצע באינספור גרסאות והפך לאחד השגרירים המובילים של מדינת ישראל בעולם כולו.

במהלך שנות השמונים כתבה שמרית גרסאות עבריות לשירים לועזיים רבים שהפכו ללהיטים, "כמו שאת" הצרפתי במקור, "אני חוזר הביתה" של טוטו קוטוניו האיטלקי, שהפך להמנון החיילים ששבו ממלחמת לבנון והושמע ללא הרף, ועוד...

לצד הפזמונים כתבה שמרית אור שירים אישיים ופוליטיים ונקטה עמדה. באלבום "שם" שנכתב כולו על ידה והולחן ובוצע על ידי יהודית רביץ, נכתבו שירי מחאה פוליטיים וחברתיים ( "שם", "ללב אין מין", "נשים יושבות בחדרים").

שיריה של שמרית אור זכו להערכה והצלחה כבר מתחילת דרכה. בין המוזיקאים שהלחינו את שיריה: קובי אשרת, משה וילנסקי, שלום חנוך, מתי כספי, נורית הירש, יהודית רביץ, בועז שרעבי, אלון אולארצ'יק, יצחק קלפטר ואחרים. 

שמרית אור  זכתה בפרסים ראשונים בפסטיבלי הזמר והפזמון, בפסטיבל לשירי ילדים, בתחרויות הפסטיגל, קדם האירוויזיון והאירוויזיון. כמו כן נבחרה שמרית אור ל"פזמונאית השנה" של ידיעות אחרונות וזכתה בפרס "כינור דוד" היוקרתי. בשנת 2002 הוענק לה פרס אקו"ם על מפעל חיים. 

בנוסף לפועלה המוזיקלי, פעילה שמרית אור גם בחיים הציבוריים משנת 1997, אז עברה להתגורר בפרדס חנה והיתה אחת ממובילות המאבק על החופש לחיות כפי שאנו בוחרים, ונגד הכפייה הדתית בשכונת "נווה רותם", שכונת מגוריה. מאבק זה הפך לציון דרך במאבק הארצי בכפייה הדתית, ובהמשך נבחרה לשמש כחברה במועצת פרדס חנה – כרכור, בה כיהנה 10 שנים. בשנים האחרונות התפרסמה פעילותה של שמרית אור למען מושתלי הכליות, לאחר שהפכה בעצמה למושתלת כליה.

מאז 2006 מופיעה שמרית אור במופע משיריה ומשירי אביה, המשורר יעקב אורלנד, שנקרא "שני שושנים" ברחבי הארץ. לראשונה היא מבצעת את שיריה בעצמה לצד זמרים ונגנים. החל מ-2007 היא מלמדת פזמונאות ("מילים למנגינות") במגמת ההלחנה של בית הספר למוזיקה רימון ובמסגרות נוספות.